בדיקת המטוקריט

תאי דם לבנים לחולי סרטן

מהי המטרה של בדיקת המטוקריט?

המטרה של בדיקת המטוקריט היא למדוד מהו החלק היחסי של תאי הדם האדומים מנפח הדם. לדוגמא: אם התקבלה התוצאה 40, פירושה ש- 40% מנפח הדם הם תאי דם אדומים. ההמטוקריט עולה אם מספר תאי הדם האדומים עולה או שנפח הפלסמה (נוזל הדם) יורד, כמו למשל בעת התייבשות. ערכי המטוקריט מתחת לטווח התקין מצביעים על אנמיה (מצב בריאותי בו הגוף אינו מקבל מספיק חמצן עקב יצור מופחת של תאי דם אדומים או הרס מוגבר שלהם, או אובדן דם כתוצאה מדימום).

ערכי ההמטוקריט משקפים הן את מספר תאי הדם האדומים והן את נפחם. אם נפח תאי הדם האדומים קטן, יורדים ערכי ההמטוקריט וההפך אף הוא נכון.

מתי יש לבצע בדיקת המטוקריט?

בדיקת המטוקריט היא חלק מבדיקות תקופתיות שמומלץ, לאנשים בריאים, לבצען אחת לשנה. כמו כן מקובל לבצע בדיקה זו לסירוגין במקרים הבאים: אבחון אנמיה, מעקב אחר טיפול באנמיה, בעת החלמה מהתייבשות ובעת מעקב אחר דימום והערכת חומרתו.

מהי משמעות התוצאות של בדיקת המטוקריט?

ערכים נמוכים של המטוקריט מצביעים על קיומה של אנמיה, כזו הנגרמת כתוצאה ממחסור בברזל או מחסורים אחרים (ויטמינים ומינרלים). יש צורך בבדיקות נוספות בכדי להצביע על הגורם המדויק לאנמיה. מצבי בריאות אחרים שעלולים לגרום לערכי המטוקריט נמוכים הם: דימום, שחמת הכבד וגידולים ממאירים.

הגורם השכיח לערכי המטוקריט גבוהים הוא התייבשות. לאחר קבלת כמות נאותה של נוזלים חוזרים ערכי ההמטוקריט לתקנם. גורם נוסף הוא מספר גבוה מן הרצוי של תאי דם אדומים כתוצאה מבעיה במוח העצמות, או בשכיחות גבוהה יותר בעיות בתפקוד הריאות (יש צורך ביצור מוגבר של תאי דם אדומים בכדי להוביל מספיק חמצן ברחבי הגוף).

לאנשים החיים בהרים גבוהים יש ערכים מוגברים של המטוקריט, זאת בגלל דלילות החמצן באוויר הרים המחייבת את הגרים בהם לפתח מערכת משוכללת יותר לקליטת חמצן.